רותי סלע קטרקט

קטרקט

מהו ירוד (קטרקט)?

על מנת לאפשר מעבר של קרני אור לרשתית ללא הפרעה ולאפשר ראיה טובה וחדה, על עדשת העין להיות שקופה. עם הגיל, או בעקבות מחלות או חשיפה לתרופות שונות, העדשה עלולה להפוך לעכורה, וכתוצאה מכך נפגעת חדות הראיה ואיכותה. תהליך התעכרות העדשה נקרא ירוד, או קטרקט.

הסיבות להתפתחות קטרקט כוללות שינויים בהרכב העדשה עם הגיל, חבלה/טראומה לעין, מחלות כמו סכרת או טיפול ממושך בסטרואידים. ישנם גם מקרים של קטרקט מולד או תורשתי.

התלונות השכיחות במקרים של התפתחות קטרקט כוללות ירידה בחדות ראיה (טשטוש בראיה), קשיים בנהיגה בעיקר בשעות הלילה, קשיים בקריאה, שינוי תכוף במספר המשקפיים, סנוור/הילות בעיקר בחשיכה, כפל ראייה חד עיני או שינוי בראיית צבעים. 

ישנם מספר סוגים של ירוד, הסוגים העיקריים הם:

ירוד גרעיני

(Nuclear Sclerosis Cataract)

ירוד קורטיקלי

(Cortical Cataract)

ירוד תת קופסיתי אחורי

(Posterior Subcapsular Cataract)

סיבות להפניה לניתוח להסרת ירוד:

הטיפול היחיד בקטרקט כיום הוא טיפול ניתוחי. עם זאת, לא כל אבחנה של קטרקט מצדיקה ניתוח באופן מידי ולעתים מעקב ותיקון אופטי (התאמת משקפיים) יספיקו בשלב הראשון. ההחלטה על ניתוח תתבצע במשותף על ידי הרופאה והמטופל/ת, על פי המשמעות של הקטרקט לראיה והפגיעה התפקודית הנלווית וכן בהתאם לצרכים הראייתיים של המטופל/ת.
לעתים המטופל/ת יחווה ירידה בחדות הראיה המפריעה לתפקוד. לעתים חדות הראיה טובה, אך איכות הראיה נפגעת בגלל הקטרקט. לעתים הקטרקט מתקדם באופן א-סימטרי בין שתי העיניים, וכך גורם לשינוי משמעותי במספר במשקפיים בעיקר בעין אחת ולאי נוחות בראייה הדו עינית. לפעמים הקטרקט מתקדם כך שלא ניתן להעריך היטב את מצב הרשתית דרך העדשה העכורה או לבדוק את עצב הראיה. מצבים אלה מהווים לרוב אינדיקציה לניתוח.

הנחיות לפני הניתוח:

טרם הניתוח מומלץ שלא להפסיק תרופות קבועות, ולא להפסיק שימוש בטיפות עיניים קבועות. אם יש אבחנה של סכרת / יתר לחץ דם – מומלץ לפנות לרופאת משפחה מטפלת לצורך איזון תרופתי. מומלץ לקבוע תור לבדיקת עיניים מלאה ע״י רופאת העיניים כולל הרחבת אישונים. במהלך המפגש הטרום ניתוחי יתבצע תיאום ציפיות והבנת הצרכים הראייתיים של כל אחד מהמטופלים.
כמו כן יבוצעו מספר בדיקות כולל הערכת חדות הראיה, בדיקת ביומטריה להערכת אורך העין ומדידות הקרנית ובמידת הצורך מיפוי קרנית. בדיקות אלה יאפשרו לבצע את חישובי העדשה שתושתל במהלך הניתוח תוך שימוש בנוסחאות מתמטיות מתקדמות.

מהלך הניתוח:

במרבית המקרים יבוצע הניתוח בהרדמה מקומית. אורכו של הניתוח כ-20 דקות בממוצע. הניתוח מבוצע במרבית המקרים דרך פתחים מזעריים בקרנית. לאחר יצירת פתח עגול בקופסית הקדמית של העדשה, ניתן להגיע לעדשה עם מכשיר מיוחד הנקרא פאקו המפורר את העדשה תוך שימוש בגלי אולטרה-סאונד. העדשה נשאבת, ולתוך “שק העדשה” מושתלת עדשה המלאכותית. טרם הניתוח מתבצעים חישובים מדויקים של כוח העדשה המושתלת, בהתאם לצרכים הראייתיים של כל מטופל.

ניתוח הקטרקט יכול להתבצע היום גם תוך שימוש בלייזר. מכשיר הלייזר במקרה זה מבצע מספר חלקים מהניתוח – פתחים בקרנית, פתיחת הקופסית הקדמית ושבירת העדשה להקלה על תהליך שאיבתה בהמשך. את שאר שלבי הניתוח מבצעים בשיטה הידנית הרגילה, כולל שאיבת העדשה והשתלת העדשה המלאכותית. לניתוח זה מספר יתרונות, בעיקר במקרים של מחלות קרנית או קטרקט מאד מתקדם.  

ניתוח קטרקט עם עדשות פרימיום

בשנים האחרונות הציפיות של מטופלים שעוברים ניתוח קטרקט השתנו. היום אנחנו שואפים לא רק להסיר את העדשה העכורה, את הקטרקט, במהלך הניתוח ולהחליף אותה בעדשה מלאכותית חד מוקדית, אלא להבין טוב יותר מה הצרכים הראייתיים של כל מטופל ובהתאם לבחור את העדשה שתושתל בסוף הניתוח כך שתצמצם ככל האפשר את התלות של המטופל במשקפיים.

באפשרותנו להשתיל 4 סוגים עיקריים של עדשות במהלך הניתוח:

  1. עדשות חד מוקדיות (מונו-פוקליות) – אלה עדשות שמאפשרות ראייה מצוינת תוך הפחתת התלות במשקפיים לרחוק או לקרוב. מרבית המטופלים בוחרים בהשתלת עדשה חד מוקדית למרחק, ומעדיפים להרכיב משקפיים לקרוב.
  2. עדשות רב מוקדיות (מולטי-פוקליות) – אלה עדשות שמאפשרות ראייה טובה תוך הפחתת התלות במשקפיים לרחוק וגם לקרוב ולטווח ביניים. עדשות אלה לא מתאימות לכל מטופל, ומומלץ לבצע מספר בדיקות עזר על מנת לוודא את בריאות הרשתית והקרנית טרם התאמתן.
  3. עדשות טוריות – לעתים מבנה הקרנית אינו כדורי, אלא אליפטי יותר. תופעה זו נקראת אסטיגמטיזם או צילינדר. כאשר הצילינדר הקרניתי גבוה וסדיר, ניתן לפצות על כך עם השתלת עדשה תוך עינית הנקראת עדשה טורית וכך להפחית את התלות במשקפיים.
  4. עדשות מולטי – פוקליות טוריות – אלה עדשות שמתקנות אסטיגמטיזם וגם מאפשרות ראיה לכל הטווחים עם צורך מינימלי בתיקון אופטי לאחר הניתוח. 
על מנת לבצע בחירה מושכלת של עדשה תוך עינית בכל מטופל/ת, יש צורך לבצע סדרה של מדידות אורך עין וקמירות הקרנית. כאשר העין היא ״עין מיוחדת״ (ארוכה או קצרה במיוחד, רקע של מחלת קרנית, היסטוריה של ניתוחים להסרת משקפיים) – חישובי העדשה מאתגרים יותר. בנוסף, כאשר המטרה היא להפחית ככל האפשר את התלות במשקפיים – הדיוק בבחירת העדשה הוא קריטי. במקרים אלה אנו נעזרים על פי רוב בסדרה של בדיקות במכשירים החדישים ביותר ובנוסחאות המתמטיות המתקדמות ביותר לצורך חישובי העדשה. אלה לרוב מבוצעים במסגרת מרפאות פרימיום.

קטרקט משני / Posterior Capsular Opacification

בניתוח קטרקט מחליפים את העדשה העכורה בעדשה מלאכותית תוך יצירת פתח עגול בקופסית הקדמית של שק העדשה ושימור שק העדשה עצמו, כך שהעדשה החדשה מושתלת לתוך שק העדשה המקורי ונתמכת על ידי הקופסית האחורית. קטרקט משני, למרות שמו המטעה, איננו חזרה של הקטרקט/עכירות העדשה שהושתלה, אלא קרום שמתפתח על גבי הקופסית האחורית של שק העדשה. יתכן שהקרום יתפתח תוך מספר חודשים או תוך מספר שנים מהניתוח, ויתכן שתהיה לו השפעה מינימלית או השפעה משמעותית על חדות הראיה.

הטיפול:
מטופלים המלינים על ירידה בראיה או סינוור ואשר בבדיקתם במנורת הסדק יש עדות לקטרקט משני – מופנים לביצוע טיפול ביאג לייזר קפסולוטומיה. זהו טיפול לייזר מדויק וקצר שמטרתו לבצע פתח בקרום העכור במרכז הראיה כך שציר הראיה יהיה חופשי מכל עכירות. הטיפול בלייזר לקטרקט משני הוא טיפול פשוט. לאחר הרחבת האישון עם טיפות, ולאחר בדיקה יסודית של העין, המטופל נדרש לשבת בחדר במרפאה מול מכשיר הנראה כמנורת הסדק הרגילה המשמשת לבדיקה, עליה מורכב מכשיר לייזר. מכשיר זה משמש ליצירת פתח מרכזי במרכז הציר האופטי כאשר מיקוד קרני הלייזר הוא על הקופסית האחורית. זהו הליך אמבולטורי, שאיננו כרוך על פי רוב בכאבים, ושיפור הראיה לאחריו מהיר ומשמעותי.